המשקפת הראשונה של ישראל בחלל: משימת ULTRASAT שתשוגר בתחילת 2026

כמי שעוקב אחר עולם המדע שנים רבות, למדתי לתת פחות משקל לכותרות רועשות ויותר למיזמים הגדולים והארוכים שמעצבים את הידע שלנו. משימת החלל ULTRASAT, שתשוגר בתחילת 2026, היא בדיוק מיזם כזה. לא מדובר בהודעה חולפת, אלא בצעד מדעי משמעותי שמציב את ישראל בחזית חקר היקום המשתנה והדינמי.

משימה ראשונה מסוגה

נתחיל מהתמונה הכללית. סוכנות החלל האמריקאית NASA צפויה לשגר את משקפת החלל הראשונה של ישראל, ULTRASAT, למסלול גבוה סביב כדור הארץ בתחילת 2026. השיגור הוא חלק משיתוף פעולה בין NASA לבין המשרד הישראלי לחדשנות, מדע וטכנולוגיה. עצם העובדה שגוף חלל מוביל משגר לוויין ישראלי מעידה על רמת האמון במיזם.

צייד של פיצוצים קוסמיים

מה בעצם תעשה המשקפת? ULTRASAT תתמחה בזיהוי וניתוח של אירועים חולפים ביקום, כמו התמזגות של כוכבי נייטרונים ופיצוצי סופרנובה. שדה הראייה הרחב במיוחד שלה מייצג קפיצה של פי מאה בנפח החוץ-גלקטי הנגיש לחוקרים לצורך גילוי מקורות חולפים, בהשוואה למצפי כוכבים על פני כדור הארץ. זו יכולת שעשויה לשנות את קצב התגליות.

מי בונה אותה

מאחורי המיזם עומדת שרשרת מרשימה של גופים. זהו פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית ומכון ויצמן למדע. חטיבת החלל של התעשייה האווירית לישראל בונה את הלוויין ותפקח על המשימה בחלל, בעוד הטלסקופ עצמו נבנה על ידי אלביט מערכות אלקטרו-אופטיקה. מצלמת הטלסקופ נבנית ב-DESY, עם גלאים ייעודיים שפותחו על ידי טאואר סמיקונדקטור.

מדע במחיר שפוי

היבט מעניין נוסף הוא הכלכלה שמאחורי המדע. עלות הלוויין והמכשור מוערכת בכ-90 מיליון דולר, סכום נמוך יחסית למשימות חלל מדעיות. אם ULTRASAT תצליח, היא תדגים שאפשר להגיע לפריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים ובמחיר סביר. זהו מסר חשוב לכל מדינה המבקשת להשתתף בחקר החלל בלי תקציבי ענק.

המבט המאוזן שלי

על אף ההתלהבות, אני משתדל לשמור על ריסון. שיגורים לחלל עלולים להתעכב, ואפילו לאחר שיגור מוצלח יידרשו זמן וסבלנות עד לתוצאות משמעותיות. ובכל זאת, הכיוון נראה לי בריא: השקעה במחקר בסיסי וסקרני, בשיתוף פעולה בין-לאומי. המבחן האמיתי יהיה לא עצם השיגור, אלא מה נלמד על היקום בזכות העיניים החדשות שאנו שולחים אל על.