אולטרסאט: טלסקופ החלל הראשון של ישראל יוצא למסע בין הכוכבים

השאלה אם קיימים חיים מעבר לכדור הארץ, ומה מסתתר במרחבי היקום הרחוקים, מלווה את האנושות מאז ומתמיד. בתחילת שנת 2026 עתידה ישראל לצעוד צעד משמעותי קדימה בתחום חקר החלל, עם שיגור טלסקופ החלל הראשון שלה אי פעם, הנושא את השם אולטרסאט.

מדובר בפרויקט דגל של מכון ויצמן למדע ושל סוכנות החלל הישראלית, המשתייכת למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הטלסקופ צפוי לשנות מן היסוד את יכולתם של החוקרים לזהות ולנתח אירועים קוסמיים קצרים וחולפים, המתרחשים הרחק במרחבי היקום.

עין חדשה על היקום

שמו המלא של הטלסקופ הוא לוויין אסטרונומיית האולטרה סגול החולפת, ובקיצור אולטרסאט. בניגוד לטלסקופים רבים אחרים, הוא נועד למדוד דווקא קרינת אולטרה סגול, סוג של אור שכמעט בלתי אפשרי למדוד אותו מפני כדור הארץ בשל האטמוספרה החוסמת אותו.

היכולת לצפות באור האולטרה סגול פותחת בפני המדענים חלון ייחודי אל תופעות אנרגטיות במיוחד. הכוונה בעיקר לרגעים הראשונים והדרמטיים של אירועים אלימים ביקום, שבהם משתחררת כמות עצומה של אנרגיה בפרק זמן קצר מאוד, לפני שהם דועכים ונעלמים.

שדה ראייה חסר תקדים

אחד היתרונות הבולטים של אולטרסאט טמון בשדה הראייה הרחב שלו במיוחד. על פי הנתונים שפורסמו, שדה הראייה של הטלסקופ משתרע על פני מאתיים וארבע מעלות רבועות, נתון המעניק לו יכולת סריקה יוצאת דופן של שטחי שמיים נרחבים בבת אחת.

המשמעות המעשית של שדה ראייה כה גדול היא קפיצת מדרגה של פי מאה בנפח החוץ גלקטי הנגיש לחוקרים לצורך גילוי מקורות חולפים, בהשוואה למצפי הכוכבים הפועלים על פני כדור הארץ. זהו שינוי של ממש באופן שבו ניתן לסרוק את מרחבי היקום.

צייד של אירועים חולפים

הטלסקופ תוכנן במיוחד כדי לתפוס אירועים קוסמיים שמופיעים ונעלמים במהירות רבה. בין היתר מדובר בפיצוצי סופרנובה עוצמתיים, המסמנים את סופם של כוכבים גדולים, וכן במיזוגים בין כוכבי נייטרונים, שהם מן התופעות הקיצוניות והמרתקות ביותר הידועות למדע.

יתרון נוסף ומהותי של המשימה הוא היכולת לספק לקהילה המדעית התרעות בזמן אמת על אירועים חולפים כאלה. כך יוכלו טלסקופים אחרים ברחבי העולם להפנות במהירות את מבטם אל אותה נקודה בשמיים, ולחקור את התופעה בעודה מתרחשת ולפני שהיא נעלמת כליל.

שיתוף פעולה בינלאומי

אף שמדובר בפרויקט ישראלי בהובלתה של סוכנות החלל הישראלית, המשימה כולה נשענת על שיתוף פעולה בינלאומי רחב. שירות השיגור עצמו יסופק על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאסא, המעורבת גם בהיבטים המדעיים של הפרויקט לצד השותפים הישראלים.

בין השותפים לפרויקט נמנה גם מכון המחקר הגרמני דזי, המצטרף למאמץ המדעי המשותף. אולטרסאט ימוקם במסלול גיאוסטציונרי סביב כדור הארץ, מסלול המאפשר לו לשמור על מבט יציב ורציף אל אותם אזורים בשמיים לאורך זמן, וללא הפרעות מיותרות.

מבט אל העתיד

דמויות בכירות בעולם המדע הביעו התלהבות רבה מן הפרויקט. מארק קלמפין, מנהל חטיבת האסטרופיזיקה בנאסא, אמר כי אולטרסאט יעניק לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה נוספת לביצוע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיזיקה רב שליחית ותחום הזמן.

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, ציין בגאווה כי תעשיית החלל הישראלית מסוגלת לספק יכולות מסוג זה. גם אלי וקסמן ממכון ויצמן, החוקר הראשי של המשימה, הדגיש כי מדובר בפרויקט פורץ דרך הממקם את ישראל בחזית המחקר המדעי העולמי.

אם השיגור יתבצע כמתוכנן בתחילת השנה, ייפתח פרק חדש ומרגש בחקר החלל הישראלי והעולמי כאחד. אולטרסאט אינו רק טלסקופ נוסף, אלא כלי חדשני שעשוי להעמיק את הבנתנו על חלק מן התופעות האלימות והמסתוריות ביותר המתרחשות במרחבי היקום.