כשהבינה המלאכותית מתארכת את העבר: כך גילה מודל אנוך שמגילות ים המלח עתיקות מהמשוער

מפגש בין העתיד לעבר הרחוק

מגילות ים המלח נחשבות לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה העשרים, אוסף נדיר של כתבים עתיקים המעניקים הצצה יקרת ערך אל עולמם של יושבי הארץ לפני אלפי שנים. כעת, דווקא טכנולוגיה מן העתיד, בדמות בינה מלאכותית, מסייעת לחוקרים להבין הרבה יותר טוב עד כמה עתיקים באמת הכתבים הללו.

השילוב הזה, שבו הכלים המתקדמים ביותר של המדע המודרני נרתמים לפענוח סודות בני אלפי שנים, מסמן דרך חדשה ומרתקת בחקר העת העתיקה. הוא מוכיח כי חקר ההיסטוריה אינו עוסק רק בעבר, אלא נעזר יותר ויותר בחזית הטכנולוגיה כדי לענות על שאלות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים ארוכות.

המודל שנקרא אנוך

בלב המחקר עומד מודל בינה מלאכותית ייחודי שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, ואשר קיבל את השם המקראי אנוך. תפקידו של המודל הוא לנתח את סגנון כתב היד של המגילות העתיקות, וכך לספק הערכות גיל מדויקות בהרבה עבור כתבים בודדים בתוך האוסף הגדול והמורכב הזה.

כדי להגיע לרמת דיוק כזו, אומן המודל על שני מאגרי מידע עיקריים ומשלימים זה את זה. הראשון הוא מדד של כתבים היסטוריים שכבר תוארכו בעזרת שיטת הפחמן הרדיואקטיבי, ואילו השני הוא ניתוח מדוקדק של סגנון כתב היד עצמו, המשלב למעשה בין המדע המדויק לבין אמנות זיהוי הכתב העתיק.

עיקר כוחו של המודל טמון דווקא בצירוף בין שתי הגישות הללו. השילוב של תיארוך פחמן אובייקטיבי יחד עם ניתוח ממוחשב של כתב היד מאפשר להגיע להערכת גיל מאוזנת ומהימנה הרבה יותר מכל אחת מהשיטות הללו כשהיא פועלת לבדה, וזהו בדיוק החידוש המרכזי של המחקר הזה.

ממצאים שמשנים את התמונה

במסגרת המחקר, ניתח המודל את כתב היד של מאה שלושים וחמש מגילות שתאריכן המדויק לא היה ידוע קודם לכן. מגילות אלו משתרעות על פני תקופה של כשלוש מאות שנים, החל מסביבות שנת מאתיים לפני הספירה ועד לשנת מאה לספירה, תקופה מכוננת בתולדות האזור כולו.

התוצאות שהתקבלו הפתיעו לא מעט את החוקרים. במקרים מסוימים, המגילות התבררו כעתיקות בכחמישים שנה, ולעיתים אף במאה שנה שלמה, ממה שהעריכו החוקרים עד כה על סמך שיטות התיארוך המסורתיות שהתבססו בעיקר על ניתוח ידני של סגנון הכתב בלבד.

דוגמה בולטת לכך היא מגילה הכוללת פסוקים מתוך ספר קהלת. מגילה זו תוארכה בעבר, על בסיס בחינה של כתב היד, לתקופה שבין שנת מאה שבעים וחמש לשנת מאה עשרים וחמש לפני הספירה, אך המודל אנוך מציע כעת טווח מוקדם בהרבה, בין שנת שלוש מאות לשנת מאתיים וארבעים לפני הספירה.

האם אפשר לסמוך על המכונה?

שאלה מתבקשת העולה מיד היא עד כמה ניתן לסמוך על הערכותיה של מכונה בתחום כה עדין ורגיש. כדי לבדוק זאת, הוצגו תוצאות המודל בפני מומחים אנושיים לכתבי יד, ובשיעור מרשים של שבעים ותשעה אחוזים מן המקרים, הם קבעו כי ההערכות שסיפק אנוך הן אכן ריאליסטיות ומתקבלות על הדעת.

למסקנות אלו יש משמעות רחבה הרבה יותר מתאריך של מגילה בודדת כזו או אחרת. הממצאים מרמזים כי רבות מן המגילות מתוארכות למעשה לתחילת המאה השנייה לפני הספירה, ולעיתים אף מוקדם מכך, דבר המזיז את ציר הזמן ההיסטורי כולו ומחייב חשיבה מחודשת על התקופה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי הכלי החדשני הזה נועד לסייע לחוקרים ולא להחליף אותם באופן מוחלט. הבינה המלאכותית מספקת הערכה נוספת ואובייקטיבית, אך שיקול הדעת האנושי, הידע והניסיון של החוקרים נותרים חיוניים לחלוטין בפרשנות הממצאים ובהבנת ההקשר ההיסטורי הרחב שלהם.

עתיד חקר העת העתיקה

המחקר כולו, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי PLOS One בשנת אלפיים עשרים וחמש, מייצג קפיצת מדרגה של ממש במתודולוגיה של תיארוך כתבים עתיקים. הוא מדגים כיצד שילוב חכם בין תחומי ידע שונים יכול לפתוח אופקים חדשים לחלוטין בפני חוקרי ההיסטוריה והארכיאולוגיה.

מעבר למגילות ים המלח עצמן, השיטה החדשה עשויה בהחלט לשמש בעתיד גם לתיארוך של כתבים עתיקים אחרים ברחבי העולם, שגילם המדויק נותר לוט בערפל. בכך, הופכת הבינה המלאכותית לכלי רב עוצמה בארגז הכלים של החוקרים המבקשים לשחזר את סיפורה של האנושות.

בסופו של דבר, סיפורו של המודל אנוך הוא תזכורת יפה לכך שהעתיד והעבר אינם בהכרח מנוגדים זה לזה. לעיתים, דווקא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר היא זו שמאפשרת לנו להתקרב אל שורשינו הרחוקים ביותר, ולהאזין בבהירות רבה יותר לקולות של אנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים.