נועה כהןVIEW PROFILE →
בראשית 2: המשימה הישראלית לירח נקלעה למשבר מימון
משימת בראשית 2, הניסיון הישראלי השאפתני להנחית שתי חלליות על הירח, נקלעה למשבר מימון חמור. לאחר שקבוצת התורמים המרכזית משכה את תמיכתה, פרויקט SpaceIL הוקפא. תקציב המשימה נאמד בכ 100 מיליון דולר, בדומה למשימת בראשית 1.
משימת בראשית 2, אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של תעשיית החלל הישראלית, נקלעה בשנת 2026 למשבר מימון חמור. המיזם, שנועד להנחית שתי חלליות על הירח ולהמשיך את מורשת בראשית 1, הוקפא לאחר שלא הצליח לגייס את התקציב הדרוש. מדובר במכה קשה לשאיפות החלל של מדינת ישראל.
החזון של בראשית 2
משימת בראשית 2 תוכננה להיות שאפתנית במיוחד ונשענה על הניסיון העשיר שנצבר במשימת בראשית 1. על פי התוכנית, המשימה הייתה אמורה לכלול שתי חלליות נחיתה ולוויין שיישאר במסלול סביב הירח למשך מספר שנים, ויהווה פלטפורמה לפעילות מדעית אינטראקטיבית בישראל וברחבי העולם כולו.
אחת החלליות תוכננה לנחות בצד הקרוב של הירח, בעוד השנייה נועדה להפוך לחללית הפרטית הראשונה שתנחת בצד הרחוק שלו. במהלך המשימה תוכננו ניסויים מדעיים על פני הירח ובסביבתו, ובהם מיפוי השטח, חקר הקרקע ובחינת תופעות פיזיקליות שונות המתרחשות בסביבה הירחית הייחודית.
מורשת בראשית 1
כדי להבין את חשיבות בראשית 2, יש לחזור אל המשימה הראשונה. חללית בראשית 1 שוגרה בשנת 2019 והייתה ניסיון ישראלי פורץ דרך להנחית חללית על הירח. למרבה הצער, החללית התרסקה בשלב הנחיתה, אך עצם ההגעה למסלול הירח הפכה את ישראל לאחת המדינות הבודדות שהתקרבו להישג נדיר זה.
מבחינה תקציבית, משימת בראשית 1 עלתה כ 100 מיליון דולר. התקציב הצפוי של בראשית 2 נאמד בסכום דומה, מה שהפך את גיוס הכספים לאתגר משמעותי במיוחד. עלות גבוהה זו היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו בסופו של דבר להקפאת הפרויקט השאפתני של הנחתת חלליות על הירח.
משבר המימון
מקור המימון העיקרי של הפרויקט היה קבוצת תורמים בראשות פטריק דרהי ומוריס קאהן. אולם באמצע שנת 2023 החליטו התורמים למשוך את תמיכתם, מה שיצר חוסר ודאות תקציבי חמור. ללא מקור המימון המרכזי הזה, הפרויקט נותר ללא בסיס כלכלי יציב להמשך פעילותו השוטפת.
לאחר משיכת התמיכה נקבע מועד אחרון לגיוס הכספים לחודש מרץ 2025. כאשר לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש עד למועד זה, המשימה הוקפאה בפועל. כך נעצר אחד הפרויקטים המבטיחים ביותר בתחום חקר החלל הישראלי, לפחות באופן זמני, עד אשר יימצא פתרון מימוני חלופי מתאים.
השלכות ההקפאה
להקפאת הפרויקט היו השלכות מיידיות. כ 25 עובדים ויועצים שהיו מעורבים במשימה פוטרו, וחוזים עם ספקים שונים הוקפאו אף הם. מדובר בפגיעה משמעותית בצוות המקצועי שנבנה סביב הפרויקט לאורך שנים, וכן ברשת הספקים שתמכה בפיתוח הטכנולוגי של החללית לאורך הדרך.
עם זאת, לא כל פעילות הארגון נפסקה. התוכניות החינוכיות של SpaceIL, ובהן תוכנית SpaceUP הפועלת בשש עשרה בתי ספר, ממשיכות לפעול. בכך שומר הארגון על אחת ממטרותיו המרכזיות, והיא עידוד הדור הצעיר בישראל לעסוק במדע, בטכנולוגיה ובחקר החלל, גם בתקופה מאתגרת זו.
שיתוף פעולה בינלאומי
במקביל למאמצי גיוס הכספים, SpaceIL ניסתה לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים. בינואר 2025 חתמו סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית על מכתב כוונות במהלך ועידת החלל שנערכה בתל אביב. אחת ההצעות שנדונו הייתה החלפת אחת מחלליות הנחיתה בלווייני מחקר איטלקיים.
עם זאת, בשלב זה לא הושג הסכם מחייב בין הצדדים. בעבר גובשו גם שיתופי פעולה נוספים, ובהם עם סוכנות החלל האמריקאית נאסא ועם הסוכנות הגרמנית DLR, שהייתה אמורה לספק מערכת ניווט עבור חללית הנחיתה. שיתופי פעולה אלה מדגישים את המעמד הבינלאומי של הפרויקט הישראלי.
מבט קדימה
ארגון SpaceIL הוקם בשנת 2010 על ידי שלושה יזמים, יונתן וינטראוב, יריב בש וכפיר דמארי. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון, היה מעורב אף הוא בקידום שיתופי הפעולה סביב המשימה. למרות המשבר הנוכחי, מייסדי הארגון וההנהלה עדיין מקווים למצוא דרך להחיות את הפרויקט בעתיד.
לסיכום, משימת בראשית 2 ממחישה את הפער בין השאיפות הגדולות של תעשיית החלל הישראלית לבין האתגרים הכלכליים הכרוכים במימושן. הקפאת הפרויקט היא מכה קשה, אך המורשת של בראשית 1 והפעילות החינוכית הנמשכת שומרות על התקווה להישגים עתידיים. הנתונים המובאים בכתבה מבוססים על דיווחים בתקשורת הישראלית.
