אולטרסאט: טלסקופ החלל הראשון של ישראל יושק בשיתוף נאסא ב-2026 ויחולל מהפכה באסטרונומיה

ישראל עומדת בפני רגע היסטורי בתחום חקר החלל. טלסקופ החלל הראשון בתולדותיה, הנושא את השם אולטרסאט, צפוי להיות משוגר לחלל בתחילת שנת 2026. מדובר בפרויקט דגל שאפתני, פרי שיתוף פעולה בינלאומי רחב, אשר מציב את המדינה בחזית המחקר האסטרונומי העולמי ומבשר על עידן חדש עבור התעשייה החללית הישראלית.

השיגור בשיתוף נאסא

השם המלא של הלוויין הוא לוויין האסטרונומיה של אירועים חולפים באולטרה סגול. השיגור עצמו יתבצע באמצעות רקטה של סוכנות החלל האמריקאית נאסא, שתמריא ממרכז החלל קנדי בפלורידה. הלוויין ימוקם במסלול גיאוסטציונרי, כלומר מסלול הנע בהתאמה מלאה לסיבוב כדור הארץ, מה שיאפשר לו כיסוי רציף של אזורי שמיים נרחבים.

אחד ההיבטים המרשימים ביותר של הפרויקט הוא עלותו היחסית הנמוכה. עלות המשימה כולה, הכוללת את חללית והמכשור המדעי, מוערכת בכ-90 מיליון דולר בלבד. סכום זה נחשב צנוע במונחים של משימות חלל, והוא נועד להוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות משמעותיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית, וכך לסלול את הדרך למיזמים עתידיים.

שיתוף פעולה בינלאומי רחב

מאחורי הפרויקט היוקרתי עומד מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית הפועלת תחת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. חלוקת העבודה בפרויקט משקפת את המצוינות של התעשייה הישראלית, כאשר הטלסקופ עצמו נבנה על ידי חברת אלביט מערכות אלקטרו אופטיקה, המוכרת בשם אלאופ.

גם גופים נוספים תורמים את חלקם למאמץ המשותף הזה. הלוויין עצמו נבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, בעוד שמערכת המצלמה פותחה בשיתוף עם מכון המחקר הגרמני דזי. הגלאי, שהוא רכיב קריטי במערכת, מיוצר על ידי חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית, מה שממחיש את שרשרת הערך הטכנולוגית המקומית.

המדען הראשי והצוות

בראש הצוות המדעי של המשימה עומד פרופסור אלי וקסמן, אסטרופיזיקאי ממכון ויצמן המשמש כחוקר הראשי של אולטרסאט. לצדו פועל צוות מובחר של חוקרים בכירים, ובהם פרופסור אבישי גל ים, פרופסור ערן עופק, דוקטור שגיא בן עמי ודוקטור יוסי שוורצוולד, המובילים יחד את אחד הפרויקטים המדעיים החשובים בישראל.

יכולות פורצות דרך

היכולות הטכניות של אולטרסאט הן שהופכות אותו לכלי מהפכני כל כך. לטלסקופ יהיה שדה ראייה רחב במיוחד של 204 מעלות רבועות, המאפשר לו לסרוק שטחי שמיים עצומים בבת אחת. יתרון זה מתורגם לקפיצת מדרגה של פי 100 בנפח החלל החוץ גלקטי הנגיש לחוקרים לצורך גילוי מקורות אור חולפים, בהשוואה למצפי כוכבים על פני כדור הארץ.

יתרון מרכזי נוסף טמון בסוג האור שהטלסקופ מסוגל למדוד. אולטרסאט מתמחה במדידת קרינה על סגולה, סוג של אור שאותו כמעט בלתי אפשרי למדוד מפני כדור הארץ בשל האטמוספירה. יכולת זו, בשילוב עם מתן התראות בזמן אמת על אירועים חולפים, תעניק לחוקרים כלי חסר תקדים למחקר מעמיק של היקום.

השילוב בין שדה הראייה הרחב ליכולת מתן ההתראות המהירות הוא קריטי במיוחד. אירועים חולפים ביקום, כשמם כן הם, נמשכים לעיתים זמן קצר בלבד וחולפים במהירות. לכן, היכולת לזהות אותם ברגע התרחשותם ולהתריע לחוקרים ולמצפים אחרים ברחבי העולם בזמן אמת, מאפשרת מעקב מיידי אחר התופעה ואיסוף נתונים יקרי ערך שאחרת היו אובדים לנצח.

מה יחקור הטלסקופ

מוקד המחקר המרכזי של אולטרסאט הוא אותם אירועים חולפים ואלימים המתרחשים ביקום. בין היעדים העיקריים נמנים התמזגות של כוכבי נויטרונים, פיצוצי סופרנובה עזים, וכן מקורות של גלי כבידה. יכולתו של הטלסקופ לזהות התנגשויות בין כוכבים במהירות ובדיוק תסייע רבות לחוקרים בפענוח תופעות אלה.

מעבר לאירועים הדרמטיים הללו, הטלסקופ ישמש גם לחקר תחומים נוספים במדעי היקום. בין היתר, יתמקדו החוקרים בכוכבים משתנים, בגלקסיות פעילות ובהשפעות של חורים שחורים על סביבתם. כמו כן, המשימה צפויה לקדם את המחקר בנוגע למקורם של יסודות כבדים ביקום, סוגיה יסודית באסטרופיזיקה המודרנית.

קפיצת מדרגה למדע הישראלי

בסופו של דבר, אולטרסאט מייצג הרבה יותר מאשר לוויין בודד. הפרויקט מדגים כיצד ניתן להשיג הישגים מדעיים ברמה עולמית באמצעות לוויינים קטנים וחסכוניים יחסית. כפי שתואר, מדובר בפרויקט פורץ דרך המציב את ישראל בחזית המחקר העולמי, ומבטיח לסלול את הדרך ליוזמות חלל ישראליות שאפתניות נוספות בעתיד.