אולטרסאט, טלסקופ החלל הראשון של ישראל, ישוגר לחלל בתחילת 2026

מדינת ישראל עומדת בפני רגע היסטורי בתחום חקר החלל והאסטרונומיה. בתחילת שנת 2026 מתוכנן שיגורו של טלסקופ החלל הראשון בתולדות המדינה, פרויקט שאפתני שצפוי להציב את ישראל בחזית המחקר האסטרונומי העולמי ולתרום תרומה משמעותית להבנת היקום שסביבנו.

אולטרסאט, טלסקופ פורץ דרך

הטלסקופ נושא את השם אולטרסאט, שהוא ראשי תיבות של לוויין אסטרונומיה של אירועים חולפים באור על סגול. מדובר בפרויקט משותף של מכון ויצמן למדע ושל סוכנות החלל הישראלית. הטלסקופ צפוי להיות מוצב במסלול גיאוסטציונרי סביב כדור הארץ לאחר שיגורו אל החלל.

שיגורו של הטלסקופ יתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם סוכנות החלל האמריקאית, נאסא. הסוכנות האמריקאית תספק את שירותי השיגור עצמם, וכן רכיבים טכניים נוספים הנדרשים לתהליך. סוכנות החלל הישראלית מצידה תדאג להעביר את המצפה המוגמר אל מרכז החלל קנדי בפלורידה.

יכולות חסרות תקדים

אחת התכונות המרשימות ביותר של אולטרסאט היא שדה הראייה הרחב שלו, המשתרע על פני 204 מעלות רבועות. יכולת זו מאפשרת קפיצת מדרגה עצומה, פי מאה, בנפח החוץ גלקטי הנגיש לחוקרים לצורך גילוי מקורות חולפים, וזאת בהשוואה למצפי כוכבים הפרוסים על פני כדור הארץ.

יתרון מרכזי נוסף טמון ביכולת של הטלסקופ למדוד אור על סגול. מדובר בסוג של קרינה שכמעט ואי אפשר למדוד אותה ממשטח כדור הארץ בשל האטמוספירה. בזכות מיקומו בחלל, אולטרסאט יוכל לחשוף בפני קהילת המדענים מידע חדש לחלוטין שלא היה נגיש עד כה.

חקר אירועים קוסמיים חולפים

הטלסקופ תוכנן במיוחד כדי לזהות ולנתח אירועים אסטרונומיים קצרי טווח המתרחשים ביקום. בין היתר, הוא יעסוק בחקר התפוצצויות של סופרנובות, שהן מותם של כוכבים ענקיים, וכן במיזוגים של כוכבי נויטרונים, שהם מהאירועים האנרגטיים ביותר שידועים למדע כיום.

מעבר לכך, אולטרסאט יסייע בחקר תחומים נוספים ומרתקים. בכללם ניתן למנות כוכבים משתנים וכוכבים בעלי התפרצויות, גלקסיות פעילות, מקורות של גלי כבידה, וכן תהליכים של בליעת חומר על ידי חורים שחורים. מדובר במגוון רחב של תופעות מהמסתוריות ביותר ביקום.

אחת התרומות החשובות של הטלסקופ תהיה בתחום שנקרא אסטרונומיה מרובת שליחים. תחום מדעי חדש זה משלב בין תצפיות באור על סגול לבין נתונים המגיעים ממחקרים של גלי כבידה וחלקיקים. השילוב הזה צפוי לפתוח צוהר חדש להבנת התהליכים העמוקים ביותר המתרחשים בחלל.

הצוות המדעי מאחורי הפרויקט

מאחורי הפרויקט הגדול עומד צוות מדענים מוכשר ממכון ויצמן למדע. בראש הצוות המחקרי עומד פרופסור אלי וקסמן. לצדו פועלים חוקרים בכירים נוספים, ובהם פרופסור אבישי גל ים, פרופסור ערן אופק, דוקטור שגיא בן עמי ודוקטור יוסי שוורצולד, המובילים יחד את המשימה החשובה.

על החשיבות של המשימה עמד גם מארק קלמפין, מנהל אגף האסטרופיזיקה בנאסא. לדבריו, אולטרסאט יעניק לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה נוספת לביצוע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיזיקה מרובת שליחים ואסטרונומיה בתחום הזמן. אמירה זו מדגישה את הציפייה הרבה מהפרויקט.

תעשייה ישראלית ושותפים בינלאומיים

הקמת הטלסקופ המורכב היא תוצר של שיתוף פעולה בין גופי תעשייה מובילים. חברת התעשייה האווירית לישראל אחראית על בניית הלוויין עצמו. בנוסף, חטיבת האלקטרו אופטיקה של אלביט מערכות מפתחת את הטלסקופ, בעוד שמכון המחקר הגרמני דסי לקח על עצמו את פיתוח המצלמה המתקדמת.

שותפה חשובה נוספת בפרויקט היא חברת טאואר סמיקונדקטור, האחראית על פיתוח הגלאים הרגישים של הטלסקופ. שילוב הכוחות בין התעשייה הישראלית המתקדמת לבין שותפים בינלאומיים מדגיש את המורכבות ההנדסית של המשימה ואת הרמה הגבוהה של הידע הטכנולוגי הנדרש לביצועה.

העלות הכוללת של החללית והמכשור המדעי נאמדת בכ-90 מיליון דולר. הצלחת המשימה צפויה להוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות משמעותיות באמצעות לוויינים קטנים ובעלות נמוכה יחסית. כך, אולטרסאט אינו רק הישג לאומי חשוב לישראל, אלא גם צעד קדימה עבור חקר החלל כולו.